"כמה פנסיה אקבל?" היא השאלה שכל חוסך שואל, והתשובה מסתכמת בנוסחה אחת פשוטה: הקצבה החודשית = היתרה הצבורה חלקי מקדם ההמרה. כל השאר — ההפקדות, התשואה, דמי הניהול, גיל הפרישה — משפיע על אחד משני המספרים האלה. במדריך הזה נפרק את הנוסחה לגורמים, נראה כמה כל משתנה שווה בשקלים, ונסביר מה באמת אומרת "הפנסיה הצפויה" שמופיעה בדוח השנתי שלכם.
היתרה הצבורה היא כל מה שנצבר בקרן: ההפקדות שלכם ושל המעסיק, בתוספת התשואה שהושגה, בניכוי דמי ניהול ועלות הכיסויים הביטוחיים. מקדם ההמרה הוא המספר שבו מחלקים אותה — והוא מבטא, בפשטות, את מספר החודשים שהקרן צופה שתשלם לכם קצבה.
דוגמה אריתמטית: חוסך שצבר 1,500,000 ₪, עם מקדם המרה של 200, יקבל 7,500 ₪ בחודש (1,500,000 חלקי 200). אותו חוסך, עם מקדם של 180, יקבל 8,333 ₪. המקדמים כאן הם להמחשת החישוב בלבד — המקדם האמיתי שלכם מופיע בדוח השנתי של הקרן ובטבלת המקדמים שמפורסמת בתקנון, והוא שונה מקרן לקרן.
לפי צו ההרחבה לפנסיית חובה, שיעורי ההפקדה המזעריים הם:
| הרכיב | השיעור |
|---|---|
| הפקדת העובד | 6% |
| הפקדת המעסיק — תגמולים | 6.5% |
| הפקדת המעסיק — פיצויים | 6% |
| סך הכול | 18.5% |
מקור: כל-זכות, עודכן ינואר 2026. אלה שיעורי מינימום; הסכמים קיבוציים והסדרים מיטיבים קובעים לעיתים שיעורים גבוהים יותר, למשל 7.5% תגמולי מעסיק ו-8.33% פיצויים.
ההפקדה מחושבת מהשכר הקובע או מהשכר הממוצע במשק — 13,769 ₪ ב-2026 — לפי הנמוך מביניהם, אלא אם נקבע אחרת בהסכם. זו נקודה קריטית לבעלי שכר גבוה: מי שמשתכר 25,000 ₪ ומעסיקו מפקיד עד תקרת השכר הממוצע בלבד, צובר פנסיה על מחצית משכרו.
זהו המשתנה החזק ביותר, ולא מפני שמפקידים יותר שנים, אלא מפני שהתשואה מצטברת על תשואה. שקל שהופקד בגיל 25 עובד 42 שנה; אותו שקל בגיל 45 עובד 22 שנה. הרחבנו במדריך מחשבון ריבית דריבית.
הצבירה נגזרת ישירות משכר ההפקדה. שכר שעולה עם השנים מגדיל את הקצבה, אך גם מגדיל את הפער בין רמת החיים ערב הפרישה לבין הקצבה — מה שמכונה "שיעור התחלופה".
נגבים משני מקורות — מההפקדה ומהצבירה — ופוגעים בתשואה מדי שנה. בקרן פנסיה התקרה הרגולטורית היא 6% מההפקדה ו-0.5% מהצבירה, אך בפועל התעריפים נמוכים יותר ונתונים למשא ומתן. ההשוואה המלאה נמצאת בדמי ניהול בקרן פנסיה 2026.
הפער בין מסלול כללי למסלול מנייתי מצטבר על פני עשרות שנים לסכומים גדולים. ההתאמה נעשית לפי גיל וסובלנות לסיכון, ולא לפי תשואת השנה האחרונה. ראו מסלול תלוי גיל מול מסלול מניות.
כדי להמחיש את סדרי הגודל, ניקח חוסך בן 35 המשתכר 15,000 ₪, שכבר צבר 250,000 ₪, ומפקיד 18.5% עד גיל 67:
חישוב להמחשה בלבד, בהנחת הפקדה חודשית קבועה ותשואה קבועה, לפני דמי ניהול ועלות כיסויים ביטוחיים.
המסר המעשי: הפרשים שנראים זניחים בדוח החודשי — עשירית אחוז בדמי ניהול, מסלול שאינו מתאים, או תקופה ללא הפקדות — מצטברים לסכומים שמשנים את רמת החיים בפרישה.
בדוח השנתי ובדוח המסלקה מופיעה שורה של "קצבה חודשית צפויה". חשוב להבין שזו הערכה המבוססת על הנחות, ולא הבטחה: היא מניחה המשך הפקדות לפי השכר הנוכחי, תשואה עתידית בשיעור מסוים, ומקדם המרה משוער לגיל פרישה. שינוי בכל אחת מההנחות ישנה את התוצאה.
בדוח מופיעות בדרך כלל שתי תחזיות שונות שקל להתבלבל ביניהן: קצבה צפויה בהנחת המשך הפקדות, וקצבה צפויה ללא הפקדות נוספות — כלומר מה תקבלו אם תפסיקו להפקיד היום. הפער ביניהן ממחיש כמה שווה כל שנת עבודה נוספת.
כדי לראות את הנתונים האמיתיים שלכם — כולל מקדם ההמרה, דמי הניהול בפועל והצבירה המדויקת — אפשר להפיק דוח מסלקה או לבדוק באזור האישי. ההסבר המלא נמצא במדריך בדיקת החיסכון הפנסיוני.
שיעור התחלופה — היחס בין הקצבה לשכר האחרון — נמוך ברוב המקרים מהמצופה, משלוש סיבות מצטברות:
לכן חוסכים רבים מגלים בגיל 60 שהקצבה הצפויה מכסה מחצית מרמת החיים שלהם. הכלים להשלמת הפער — קופת גמל להשקעה וקרן השתלמות — עובדים טוב יותר ככל שמתחילים מוקדם.
עצמאי אינו מקבל הפקדת מעסיק, ולכן כל ההפקדה — והזכאות להטבות המס שנלוות לה — מוטלת עליו. חוק פנסיה חובה לעצמאים מחייב הפקדה מזערית לפי מדרגות הכנסה, אך המינימום הזה לרוב רחוק מאוד מהסכום הדרוש כדי לשמר את רמת החיים בפרישה. עצמאי שמסתפק בו צובר קצבה נמוכה משמעותית משכיר באותה רמת הכנסה. לצד קרן הפנסיה, קרן השתלמות לעצמאים מעניקה ניכוי מס בשנת ההפקדה — שילוב של שני המכשירים הוא הבסיס לתכנון נכון.
בקרן פנסיה חדשה — לא. המקדם נקבע במועד הפרישה לפי הטבלאות שיהיו בתוקף אז. בדוח מוצג מקדם משוער לצורך התחזית בלבד. בפוליסות ישנות מסוימות קיים מקדם מובטח, ואותו כן ניתן לדעת מראש.
בקרן פנסיה משולמת קצבת שאירים לבן או בת הזוג ולילדים, בהתאם לתקנון ולמסלול שנבחר. זהו הבדל מהותי מתיק השקעות פרטי, שבו היתרה עוברת ליורשים כסכום חד-פעמי.
מבחינה חישובית היא מגדילה את הקצבה משתי סיבות — צבירה נוספת ומקדם נמוך יותר. מבחינה אישית זו שאלה של בריאות, תזרים וצרכים. פירטנו את הכללים והגילים במדריך גיל הפרישה.
הקצבה מקרן פנסיה מושפעת מהתשואה שמשיגה הקרן על כספי הפורשים ומהמאזן האקטוארי שלה, ולכן היא עשויה לעלות או לרדת מעט לאורך השנים. זהו הבדל מהותי מקצבה מובטחת בפוליסה ישנה, שבה הסכום נקבע מראש.
בקרן פנסיה הקצבה משולמת לכל החיים מתוך מנגנון ביטוחי הדדי. בקופת גמל הקצבה נרכשת מחברת ביטוח לפי מקדם שנקבע בעת הרכישה, ובדרך כלל בתנאים פחות אטרקטיביים.
הנוסחה פשוטה, אבל רק אחד משני מרכיביה נמצא בשליטתכם: הצבירה. אותה אפשר להגדיל בארבע פעולות — להתחיל מוקדם, לוודא שההפקדות מלאות ועל כל השכר, להוזיל את דמי הניהול ולהתאים את מסלול ההשקעה לטווח. את מקדם ההמרה קובעים לוחות התמותה, וזה כבר לא בידינו.
הבהרה: האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ פנסיוני, ייעוץ מס או תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתוניו של כל אדם. הדוגמאות המספריות נועדו להמחשת אופן החישוב בלבד ואינן מייצגות מקדמים או תשואות של קרן מסוימת. הנתונים נכונים למועד הפרסום, ספטמבר 2026. ט.ל.ח.
