שני גופים הניבו 15% תשואה ב-2025. גוף א' עשה זאת בתנודות חריפות — ירד 20% בתחילת השנה ועלה 44% אחר כך. גוף ב' עלה בצורה עקבית לאורך כל השנה. מי עדיף? מדד שארפ עונה על שאלה זו — ולכן הוא כלי חשוב מהתשואה הגולמית.
מדד שארפ (Sharpe Ratio), שפיתח הכלכלן ויליאם שארפ (זוכה פרס נובל לכלכלה 1990), מודד את התשואה ביחס לסיכון שנלקח. הנוסחה:
שארפ = (תשואת הקרן − שיעור חסר-סיכון) ÷ סטיית תקן
| מרכיב | הסבר | דוגמה |
|---|---|---|
| תשואת הקרן | התשואה השנתית הממוצעת | 15% |
| שיעור חסר-סיכון | תשואת אג"ח ממשלתי לטווח קצר | 4% (ישראל 2026) |
| סטיית תקן | מידת התנודתיות של התשואות | 10% (גבוה = תנודתי) |
| מדד שארפ | (15% − 4%) ÷ 10% | 1.10 |
| ערך מדד שארפ | פירוש |
|---|---|
| מתחת ל-0.5 | ביצועים ירודים ביחס לסיכון — הקרן "לא מצדיקה" את התנודות שלה |
| 0.5 – 1.0 | סביר — התשואה מפצה על הסיכון, אך לא מרשים |
| 1.0 – 2.0 | טוב — ניהול יעיל של הסיכון לתשואה |
| מעל 2.0 | מצוין — נדיר לאורך זמן, מצביע על ניהול יוצא דופן |
| גוף | תשואה ב-5 שנים | סטיית תקן | שיעור חסר-סיכון | שארפ |
|---|---|---|---|---|
| גוף א' | 12% | 18% | 4% | 0.44 |
| גוף ב' | 10% | 8% | 4% | 0.75 |
גוף א' הניב תשואה גבוהה יותר (12% לעומת 10%) — אך מדד שארפ שלו נמוך (0.44 לעומת 0.75). גוף ב' הניב תשואה טובה יותר ביחס לסיכון שלקח. לחוסך בגיל 55 שאינו יכול לשאת ירידות חדות — גוף ב' עדיף בבירור.
חוסך שנמצא קרוב לפרישה (גיל 55–65) נמצא בסיכון ה"Sequence of Returns Risk" — אם השוק יורד חדות בדיוק כשמגיעים לפרישה, הצבירה נפגעת ויש פחות זמן להתאוששות. גוף עם שארפ נמוך = סיכון גדול יותר לתרחיש הזה.
לחוסך צעיר (גיל 25–40) — מדד שארפ חשוב פחות; הוא יכול לשאת תנודות גבוהות לאורך שנים ולהנות מתשואה גבוהה יותר.
מדד שארפ אינו שלם. מגבלותיו:
| מדד | מה הוא מחשב | יתרון לעומת שארפ |
|---|---|---|
| מדד סורטינו | תשואה ÷ סטיית תקן שלילית בלבד | מתמקד רק בירידות — יותר רלוונטי לחוסך |
| מקסימום ירידה | הירידה הגדולה ביותר מנקודת שיא | מציג את התרחיש הגרוע שקרה בפועל |
| Calmar Ratio | תשואה ÷ מקסימום ירידה | שימושי לניתוח גופים שמנהלים תנודתיות בצורה טובה |
נתוני שארפ מדווחים על ידי גופי המחקר וחלק מהגופים המנהלים:
שיטת חישוב ידנית: לקחו את תשואות החודשיות ל-36 חודשים ← חשבו ממוצע וסטיית תקן ← הכניסו לנוסחה. מחשבון התשואות שלנו מציג נתוני ביצועים חודשיים.
כלל ביטוח הובילה ב-3 שנים במסלול מניות עם 93.01%. הסטיית תקן שלה גבוהה יחסית — חשיפה גבוהה לישראל ולטכנולוגיה יצרה תנודות. עם זאת, בתקופה זו שוקי המניות עלו ברציפות — ולכן התנודות הן בעיקרן חיוביות. מדד שארפ של כלל לתקופה זו — גבוה.
לעומת זאת, בשנת 2022 (שנת ירידה) — אותה חשיפה גרמה לירידות חדות יחסית. חוסך שהתחיל לבחון כלל ב-2022 בלבד — היה מקבל תמונה שגויה.
מסקנה: בחנו שארפ על תקופות המכילות גם עליות וגם ירידות — לפחות 5 שנים המשלבות שנת שוק שורי ושנת שוק דובי.
לא בהכרח. שארפ מאוד גבוה לאורך זמן קצר עשוי לנבוע מתנאי שוק חריגים. בחנו שארפ על פני לפחות 5 שנים — ועדיפות על תקופה שכוללת גם ירידות שוק. על חשיבות הבחינה ההיסטורית — ראו מדריך מעמיק.
מדד שארפ הוא כלי ניתוח השקעות. אינו ייעוץ פנסיוני ואינו ממליץ על גוף מנהל ספציפי. לנתוני שארפ עדכניים — פנו לפאנדר ולגמל נט. תשואות היסטוריות לכל הגופים באתרנו.
